הנחיית nlp, מנחה nlp, מטפל nlp, סדנה להתפתחות, העצמה אישית, הנחייה בדמיון מודרך, טיפולים הוליסטים, שיאצ'ו באיזור המרכז, עמית לביא, מטפל הוליסטי, שיווק באינטרנט, nlpאימון ב אדוות - החיים המושלמים שלך, הנחיית nlp, טיפולים הוליסטים, הילינג באיזור המרכז, פסיכולוגיה רוחנית, סדנאות להתפתחות
*
*
*
*

האם אנו צריכים דת חדשה?

26.02.2007 (12:00)

 

 

מדוע הכי כדאי להיות שמח. והאם אוכל לקבוע לי זאת כמטרה? עמית מנסה לענות על כך ועוד בפרק הזה..
אין כותב הפרק לוקח אחרויות על אף אחד כל אחד יכול לבחור לעצמו איך להרגיש כולל כותב הפרק. מי שרוצה להמשיך להיות עצוב גם יכול. 
 משנכנס אדר מרבים בשמחה

מדוע הכי כדאי להיות שמח. והאם אוכל לקבוע לי זאת כמטרה?

האם אנו צריכים דת חדשה?, כך פותח אדוורד דה בונו את ספרו (The Happiness Purpose), ואומר גם אם לא, נראה כי אנו אכן מחפשים משהו כזה.

הדתות המרכזיות וגם זרמים מאוחרים יותר כמו מרקסיזם, עוצבו עבור התמודדות עם הסבל. בודהיזם אומר זאת ממש באופן מפורש, ע"י התנתקות מהיצמדויות חומריות והזדהויות מיותרות עם עצמים רעיונות או כל דבר אחר חולף, ניתן להפסיק את הסבל שלנו, ואז כמובן כדאי וראוי לפעול בכדי להפחיתו איפה שניתן לעשות זאת.   

רעיון זה מנוגד, לעובדה הבלתי ניתנת לערעור שאנו כאן.. חיים עם כול מה שסביבנו ובנו, יחד עם הידיעה שנמצאת אי שם במעמקי התודעה שאנו לא נהיה כאן, כלומר נתנתק ממה שיש כאן סביבנו בעולם החומרי המיוחד שלנו.

אז השאלה המתבקשת היא, מה יש כאן?. ועל כך חלוקות הדתות והזרמים, ומה כדאי לעשות או לא לעשות ואיך, ע"מ לא לסבול.

אך עדיין, לא נשמעה דת שתחפש במיוחד מה כדאי לעשות וכיצד לפעול ע"מ להרגיש טוב יותר שמח  יותר ומאושר יותר בלי לבקש סליחה. העידן החדש מתפתל בניסיונו להציע זאת, אך הדברים מורכבים כי הדעות חלוקות אודות השאלה הראשונה.. מה בכלל יש כאן והכול יותר מורכב ממה שחושבים. אך, מסתבר שגם הכול יותר פשוט וטבעי, אם חושבים טוב ונכון. וכאן, ספרו של דה בונו- פורץ דרך במחקר האושר בשנות 80 של המאה ה-20.

גישה חדשה: אנו במאה ה-21 ויש כאן יותר מידי אפשרויות, ואנו בכל זאת סובלים. אבל מקור הסבל כאן שונה בתכליתו. הסכנה החדשה היא שעמום- או התנהלות לקויה המובילה להעדר התפתחות סיפוק ואושר.

אך העולם מחפש דת חדשה, טוען דה בנו, ומצהיר "אם היה עלי לעצב דת חדשה היא הייתה זו", וכוונתו לדת שמתמקדת בחיובי שבטבע האדם וביכולת והמטרה הלגיטימית שלו להיות מאושר ושמח ולפעול ע"מ להשיג זאת כיעד מרכזי מהותי יותר ואף לגיטימי, למרבה הפליאה, מהרבה מטרות ויעדים שאנו שמים בראש סולם החשיבות שלנו. הוא מוסיף, שניתן להשתמש בדת זו כפלטפורמה לחשיבה ולגישה לחיים, לצד כל דת אחרת, כמובן, ואף בהומור הדק שלו אומר שהמילה 'דת' היא כנראה המילה הלא נכונה כאן.

למה כול ההקדמה הזו? אתם שואלים בוודאי. אז, אומר כך- אני מסתובב אם חיוך כבר שבוע.. וכל פעם שאני יוצא מהבית אני מרגיש שמשהו לא בסדר. יש תחושה של הסכם כזה ברחוב שהחיים נועדו שנסבול בהם. ואם קמת בבוקר וחיוך מרוח על הפנים שלך. אל תצא להרגיז אנשים ברחוב, זה לא בסדר.

זה שפוי? אלא, שעדיין אנו נושמים אמונות יד שנייה. ולא מבינים שעדיף בהרבה להיות שמח בריא ומאושר וזה מותר ואף נדרש מאיתנו כבני אדם= מערכת אורגנית ביולוגית רוחנית- שתוצר תפקודה הבריא הוא שמחה אהבה ואושר. "כפי שבעירה היא התפקוד התקין של אש, כך, שמחה היא התפקוד התקין של הקיום של האדם", כל המצבים האחרים הם 'פלונטרים' בשפה פשוטה, הם אינם התפקוד התקין של הייצור הזה, החי והמחליף תאים ומריח ופוגש את כל הצבעים הטעמים והתחושות, הקרוי אדם. 

אנו פועלים חושבים, מרגישים אבל לפעמים נראה שנעדרת מטרה מכול המאמצים לשרוד. ראיתי באיזה מקום ציון של ההבדל בין יתוש לדבורה. לכאורה, שניהם פועלים ועסוקים כל הזמן. אבל, הסוף שלהם שונה. היתוש זוכה למחיצה במכת יד והדבורה זוכה להערכה על מאמציה למען האנושות, דבש.

גם להתייחס למרכיב הפעילות צריכים שכל טוב. חשוב להיות בפעילות יעילה ומועילה. פעילות יכולה גם להיות פעילות המופנית פנימה או פעילות הכרתית של מודעות לסביבה ולאינפורמציה – אך פעילות, ללא ספק, ע"פ ה-'דת' של זה בונו היא אחד המרכיבים באורח חיים המביא אותנו ליותר שמחה סיפוק ואושר, ורצוי יותר פעילות מן הסוג של אינטראקציה עם העולם ממש אך גם מהסוג השני. מרכיב נוסף הוא איזון נכון בין מרכיבים שונים בדיוק כמו באיזה פעילות להתמקד. דוגמא נוספת, איזון נכון בין דאגה לעכשיו לבין דאגה לעתיד, כאשר יש דגש יותר גדול על כאן ועכשיו, חשיבות הרגע והערות לחיים, אך כמובן לא להזניח את הדאגה לעתיד. 

אני לא מצאתי את המילה המחליפה בעברית ל-HAPPINESS  עדיין. אושר? שמחה? סיפוק. אולי אפשר להגיד, כפי שנאמר, התפקוד התקין של הקיום האנושי.

וכך, מרכיב מרכיב מסדר דה בונו את המובן מאליו, לכאורה, ופתאום נראה שכדאי הרבה יותר להיות שמחים ומאושרים ושזה בידיים שלנו ולא רק נתון בידי שמיים, כוכבים וכל תאגיד אחר.

פורים מגיע, והנה אומרים לנו לחגוג לשמוח לשתות. איך יתייחס לכך זה בונו? זו שאלה מעניינת. אם אהיה לו שגריר נאמן, אז אומר שלא צריך להתרגש כל כך מפורים. צריך להתרגש מהיום שלאחריו. למה התכוונתי?, ב-'דת' החדשה אין התייחסות לחגים כנקודות שיא שעלינו לכוון את מאמצינו על פיהם, ושהתעלות בחג כלשהו תפתור לנו את כול הבעיות, בחגים יש לשמוח כמו שכול יום יש לשמוח, יין אפשר לקנות תמיד בכול חנות ולחגוג לא רק בחגים. מעשים טובים אפשר למצוא כול יום לעשות. כי האווירה הנשאפת, ע"פ דה בונו, היא אווירת חג כללית למשך השנה כולה. אווירת אביב, פריחה התחדשות מתמדת. הדגש הוא יותר על מטרה הניתנת להשגה, היום יום. כל יום לעצמו, לא פחות חשוב להגביר את האושר בחיי היום יום מאשר בחג ע"י התעלות וחוויה טרנס אקסטנציאלית ועדיף להתמקד יותר  ביום יום, בעכשיו.  כול יום אפשר לעשות פעולות המקרבות אותנו למטרה ולחיות קרוב יותר לתכלית של החיים – אושר; הפעילות התקינה של הקיום אנושי.

 http://www.bhappy.org.il/
עמותה חמודה, ומצחיקה.

 

 

 

הוספת תגובה
RSS Feed 
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
מה הכי הייתי רוצה שיקרה בעולם?




לקישורים נוספים...

חברים

malkif (48)